הסנונית האחרונה מהמיני-אלבום 'החיים שיש לך – מסע בשירי משוררים' (תשפ"ה/2025) היא השיר המקום שבו אנו צודקים של יהודה עמיחי. הרבה מאד נכתב על השיר הזה, המבקר את הפנאטיות והבטחון העצמי המופרז, ויש שביקרו אותו (בטעות, לדעתי) על זניחת רעיון הצדק. על כל פנים, כשהלחנתי את השיר הזה אי שם ביוני 2008 ניסיתי לתת ביטוי מוסיקלי לצפיפות הרעיונית והמחשבתית שמתאר יהודה עמיחי, ומאידך – לתחיחות וספקות ואהבות ולחישות.
המקום שבו אנו צודקים, יהודה עמיחי
מן המקום שבו אנו צודקים / לא יצמחו לעולם פרחים באביב / המקום שבו אנו צודקים הוא רמוּס וקשה כמו חצר / אבל ספקות ואהבות עושים את העולם לתָחוּחַ / כמו חפרפּרת, כמו חריש / וּלחישה תשָמע בַּמקום שבו היה הבית אשר נחרב
| "הלחן מיטיב להביע את שני הקטבים המופיעים בשיר, קוטב הצדק הנוקשה והאדמה הקשה (צ'לו), והקוטב הנגדי של האהבה והספק שבורא יופי (מצמיח פרחים). לחן רגיש וקשוב למילות השיר." (חנה עמיחי תבדל"א) |
תודה רבה למירב יהלום-אביטל ששרה לצידי בשיר הזה, ולנגנים הנפלאים שניגנו בהקלטה: צ'לו: יונתן ניב | קלידים: אבישי גרובר | תופים: רועי ויסמן | חליל צד: יותם עשהאל | כינור: חוה פרנקל | הקלטה, מיקס והפקה מוסיקלית: יואב רומם, אולפן הריטון בירושלים, פברואר 2025 | מאסטרינג: Gene Paul | תודה מיוחדת לרוני גלס, מנהל מחלקת המוסיקה בעיריית ירושלים, שבלי העידוד והאמון שלו, ספק אם הפרויקט היה מגיע עד הלום.
בתמונות למטה: הצ'לן יונתן ניב, ולידו יואב רומם מציב את המיקרופון.
להאזנה לשיר בספוטיפיי: https://open.spotify.com/album/0v5NrLRqEB7OYUlAMLqMiw
אהבתם? הגיבו חבבו ושתפו הלאה!


תגובות יתקבלו בשמחה